הדפים האחרונים עסקו במחלוקת בשאלה האם חישוב חלוקת הארץ היא לפי יוצאי מצרים או באי הארץ: "ר' יאשיה אומר: ליוצאי מצרים נתחלקה הארץ, שנאמר: 'לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ' (פנחס כו, נה)". ואילו רבי יונתן סובר: "לבאי הארץ נתחלקה הארץ, שנאמר: 'לָאֵלֶּה תֵּחָלֵק הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה' (שם נג)". רבי שמעון בן אלעזר אומר: "לאלו ולאלו נתחלקה הארץ".
מחלוקת זו מלמדת אותנו בין היתר גם על היחס בין התהליך לתוצאה. יוצאי מצרים התחילו תהליך שבסופו בניהם הגיעו לארץ ישראל. זו היתה גבורה גדולה לצאת ממצרים. על המילים בפסוק 'וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם' מפרש רש"י "חמושים - אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה". בנוסף, ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף התגלתה מסירות נפש ואמונה בקב"ה שסללו את הדרך לארץ ישראל. הזכות הגדולה של יוצאי מצרים עומדת לעד "הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה" (ירמיהו ב, ב).
לכן אמנם באי הארץ היו אלו שבסופו של דבר כבשו את הארץ, אך התוצאה הגיעה מכוחו של תהליך ארוך שאותו התחילו יוצאי מצרים. ולכן כאשר מגיעים למעמד חלוקת הארץ, אפילו לשיטת רבי יונתן זוכרים את יוצאי מצרים "מה אני מקיים לשמות מטות אבותם ינחלו? משונה נחלה זו מכל נחלות שבעולם, שכל נחלות שבעולם - חיין יורשין מתים, וכאן מתים יורשין חיין".
אנשי התהליך אינם תמיד זוכים להילה של אנשי התוצאה, אך אין לשכוח שבזכות האמונה, האומץ והעמל שלהם נסללה הדרך להגיע לתוצאה המיוחלת.
