הבנת עומק השיטה החולקת - בבא בתרא עב, ב

"דבריהם דרבנן קאמר" - סוגייתנו קוראת לנו להתאמץ להקשיב ולהבין את עומק השיטה שאנו חלוקים עליה. 


הגמרא מנסה להבין את פשר הסתירה בדברי רבי שמעון ומתרצת: "לדבריהם דרבנן קאמר" כלומר רבי שמעון אמר את דבריו כדי להסביר את עמדת חכמים (למרות שהוא חלוק עליהם). לכאורה זהו תירוץ "רגיל", אך יש בו עומק:


היכולת של חכם לרדת לסוף דעתו של החולק עליו עד כדי שנשמע כאילו הוא מסכים עם דבריו ("מוכר בעין רעה הוא מוכר"), היא ביטוי גם של "חברים מקשיבים", היכולת להקשיב באמת לדבר ה' שאצל הדעה החולקת אבל גם היכולת לדייק אותה יותר.

(תודה לר' שלמה, חבר קבוצתנו, על הרעיון הנפלא)


גישת בית הלל

בשולי הדברים נזכיר את הגמרא בעירובין (יג, ב) שאומרת שבית הלל היו "שונין דבריהן ודברי בית שמאי" ולכן ההלכה נפסקה כמותם, כי התאמצו להבין לעומק את שיטת בית שמאי.  נבחן דוגמה מובהקת לכך:


אחת מהמחלוקות המפורסמות ביותר בין בית הלל לבין בית שמאי, היא בשאלה 'מהי התנוחה שבה יש לקרוא קריאת שמע?' 
בית שמאי לומדים מהמילים בפסוק "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" (דברים ו, ז), שבערב יש לקרוא קריאת שמע בתנוחת שכיבה ובבוקר יש לקרוא קריאת שמע בתנוחת עמידה. אך בית הלל לומדים מהמילים בפסוק "וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ" (שם), שכל אדם רשאי לקרוא כדרכו.


בית הלל היו יכולים להתעלם מהמקרא של בית שמאי ולהסתפק בהוכחת שיטתם מהמקרא שלהם, אולם הם טורחים לדרוש גם את המקרא של בית שמאי. "אם כן, למה נאמר: וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ? - בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שבני אדם עומדים" (ברכות י, ב). התברר לבית הלל שהמקרא "וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" אינו מדבר על התנוחה המתאימה לקריאת שמע, אלא על הזמן המתאים לקריאת שמע. בית הלל מנסים להבין את עומק השיטה החולקת עליהם וטורחים לדון בדבריהם. 


"כשהיו בית שמאי מביאין ראיה לדבריהם מן התורה ובית הלל מביאין ראיה ממקרא אחר והיו בית הלל דורשין את המקרא של בית שמאי למה בא ולא היה קל בעיניהם" (רש"י עירובין יג, ב ד"ה ושונין דבריהן ודברי בית שמאי). אמנם בית הלל מגיעים למסקנות אחרות מבית שמאי, אך הם מתייחסים בכבוד לדבריהם.


המחלוקת לגבי קריאת שמע, שבית הלל ניסו להבין את המקרא של בית שמאי, מקרינה על כל שאר המחלוקות ביניהם שבית הלל היו "שונין דבריהן ודברי בית שמאי".


כאשר מטרת המחלוקת היא התנצחות, כל צד מתמקד בעצמו, בהצגת טיעוניו ומתבצר בעמדתו, אך כאשר מטרת המחלוקת היא בירור האמת, מנסים להבין את הצד השני, מקשיבים לטיעוניו ונפתחים לרעיונות חדשים - בדרך זו יש סיכוי גבוה הרבה יותר לכוון לאמת.


להרחבה: שו"ת חתם סופר או"ח ר"ח.


להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM