'הקץ המגולה': איחוד שיטת רבי אליעזר ורבי יהושע - סנהדרין צח, א
'הקץ המגולה': איחוד שיטת רבי אליעזר ורבי יהושע - סנהדרין צח, א
מאת: נתן קוטלר
השאלה
בסוגייתנו מופיעה מחלוקת עקרונית בין רבי אליעזר לרבי יהושע בשאלה – האם הגאולה תלויה בתשובה? או הגאולה יכולה להגיע גם כאשר ישראל עדיין לא חזרו בתשובה?
בסוף הדיון רבי יהושע הביא ראיה ניצחת לשיטתו והגמרא מציינת "ושתק רבי אליעזר". מיד לאחר מכן נאמר: "ואמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל' וגו' (יחזקאל לו, ח)".
הרב צבי יהודה שואל: "מהו וא"ו החיבור של 'ואמר רבי אבא"...הרי רבי אליעזר ורבי יהושע היו מראשני התנאים ואילו רבי אבא היה באמצע האמוראים? ומהו הקשר שבין שני המאמרים?" (לנתיבות ישראל ח"ב מאמר נ"ד - מזמור י"ט של מדינת ישראל).
הסימן לקץ הקבוע
היד רמ"ה מסביר שרבי אבא מביא ראיה לשיטת רבי יהושע שיש קץ קבוע: "אמר רבא [צ"ל רבי אבא] אין לך קץ מגולה שמוכיח שיש קץ קבוע לדבר מ"מ לדבר יתר מזה שנאמר וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל כו' כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא כלומר כי קרב זמנה לבא ואם אין זמן קצוב לדבר מאי קורבא?".
הרב צבי יהודה הולך בכיוון היד רמ"ה ואומר "צריכים אנו לומר אפוא שהקשר הוא עניני: מכיון שהקץ אינו תלוי בתשובה – זוהי מסקנת התנאים שם – כיצד, אפוא, נוכל להכירו? בזה שארץ ישראל עושה פירותיה בעין יפה" (לנתיבות ישראל שם).
יחד עם זאת, הרב צבי יהודה הזכיר בהקשר זה גם את דברי רבי זונדל מסלנט (שמובאים בספר 'יוסף חן' לרבי נתן פרידלאנד) הנותנים היבט אחר לסוגיה:
"פה שלישי לאליהו"
אלו דברי רבי זונדל מסלנט: "ופירש"י שם אלמא שיש קץ לדבר, וחתמה שם הגמרא שתק ר"א, ואמר לי מו"ר הגאון ר' זונדיל סלאנטער תנצב"ה כי שתיקא כהודאה דמיא...ואחר תיבות 'שתק ר"א' הביא הגמרא תומ"י ע"ז 'ואמר ר' אבא' היינו על כל הנ"ל כאומר אין תשובה מעכבת ואין קץ מעכב, כי אין קץ בדבר רק זה הוא הקץ המגולה, כאשר בכל זמני הכושר יתקרבו ישראל לבא אל ארץ הקדושה על נחלת שדה וכרם והארץ תתן להם יבולה בשפע רב – זה הוא הקץ המגולה, וזה הוא דור שבן דוד בא" (חלקת מחוקקים א' פרק ה).
נראה שרבי זונדל מסלנט מסביר אחרת מהיד רמ"ה שסבר שהקץ המגולה הוא ראיה דווקא לשיטת רבי יהושע, אלא הוא משלב בין שתי השיטות: זמן הגאולה מגיע יחד עם התעוררות לתשובה. כאשר מגיע הזמן ל'קץ המגולה' יש גם התעוררות פנימית בעם ישראל לשוב לארץ ישראל ולהפריח אותה. השיבה לארץ ישראל היא בעצמה גילוי של תשובה כללית (רבי יהודה אלקלעי: פתח כחודה של מחט; דרכי נועם; מנחת יהודה).
רבי זונדל מסלנט נקרא "פה שלישי לאליהו" בהיותו תלמידו של ר' חיים מוולוז'ין וממשיך דרכו של הגר"א. לכן דברי רבי זונדל מסלנט על הקץ המגולה משקפים את שיטתו של הגר"א. בעיני הגר"א שנת הת"ר (1840) היתה נקודת ציון בתהליך סיום הגלות ובתחילת הגאולה כפי שנאמר "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" (שיר השירים ב, יב). ולכן הוא שלח את תלמידיו לארץ ישראל לפני שנת הת"ר כדי לסלול את הדרך לגאולה.
רבי הלל משקלוב תלמיד הגר"א כתב ב'קול התור' "עפ"י רבנו הגר"א אם לא זכו, תתחיל האתחלתא דגאולה באתערותא דלתתא כמו שהיה בימי כורש בימי בית שני" (פרק א' סעיף ג' מהד' תשנ"ד). על הפסוק "וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ" (דברים יא, לא) אומר הגר"א: "וירשתם אתה וישבתם בה. בזכות שתירשו תשבו בה ובמה ירשתם אותה בחזקה מכאן למדו (קידושין כ"ו ע"א) וישבתם בה שקונין בחזקה" (אדרת אליהו שם).
ב'קול התור' מוסבר דבריו ביחס לאתערותא דלתתא בתהליך הגאולה: "וכוונת רבנו 'תירשוה בחזקה' הוא ענין קץ המגולה שבדברי חז"ל (סנהדרין צ"ח; מגילה י"ז) על הפסוק, 'וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל' וכו' אשר זאת היתה שאיפתו הנמרצה של רבנו הגר"א" (שם סעיף ט).
אם כן, לאור דברי רבי זונדל מסלנט נמצאנו למדים שכאשר רבי אבא דיבר על הקץ המגולה, הוא התכוון לאחד בין שיטת רבי אליעזר לבין שיטת רבי יהושע. אמנם ישנו קץ לגאולה שאינו תלוי בתשובה, אך הוא מוצא את הלבבות פתוחים לתשובה ומעוררם לשוב לארץ ישראל.
