מאת: אביאל קוטלר
כשאנחנו באים ללמוד את דרשת חז"ל על דיני שותפים שבהם נפתח המסכת, אנו נקראים ללמוד את ההקשר סביב הפסוק המדובר, כך לימד אותנו הרב שמעון קליין (שהדברים יהיו לרפואתו). בדרך זו נוכל להבין בעומק נוסף את הדברים.
ההקשר בסוגיא שלנו - תחילת ספר דברים, משה רבנו נואם את נאומו לדור הבא שייכנס לארץ, הוא מגיש את האירועים בצורה אחרת ממה שאנו מכירים בחומשים הקודמים, בין היתר משה רבנו מדגיש בפרידה מהר סיני: "לא אוכל לבדי שאת אתכם, ה' אלוהיכם הרבה אתכם... איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם" (השווה במדבר יא, יד).
משה רבנו מזכיר כאן שהוא צריך שותפים לדרך, אנשים שיכולים להצטרף אליו ולהוביל את העם ולהיות מתווכים בין דבר ה' בחיי היום יום של כולם, אני לבד אומר משה לא יכול, לכן: "הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם".
ובפסוק שמשה אומר להם מה לעשות בפועל מגיע הדרשה שלנו: "ואצווה את שופטיכם... שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו".
זה הפסוק שהספרי מבין שיש שם את דיני שותפים, שכנים.
אז יוצא שההקשר לפסוק הוא הצורך והחיפוש של משה לשותפים להנהגה.
השותפות עולה מדרגה כשמבינים שהשופטים הם ממשיכי דרכו של משה רבנו, והם חז''ל והם החכמים שבכל דור עד דורנו אנו - הקוראים לצדק ושותפות.
להצטרפות לקבוצת ואטסאפ 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM