הרב שלימד לשאול שאלות

מאת: נתן קוטלר

מבוא
הרב זקס זצ"ל היה בין היחידים מענקי המחשבה בדורנו שלא חשש משאלות באמונה, להפך, הוא אהב אותן ולימד לשאול שאלות. בשנת תשע"ו הוא הזמין את בני נוער לשאול אותו שאלות בוידיאו במיזם "Ask Rabbi Sacks". וכן, הפרויקט השאפתני ביותר שאותו רצה מאוד ליצור היה הכנת מאגר של 1,000 שאלות הבוערות ביותר באמונה של בני נוער והכנת מאגר תשובות ממוחשבות בע"פ ובכתב עליהן. לצערנו הוא נפטר בטרם עת ולא זכה להשיק פרויקט נפלא זה.
מהו היחס בין שאלות ואמונה? הרב זקס עצמו ביאר את הנושא במספר מקומות בכתביו.

השאלות מעצימות את האמונה
יש תפיסה מוטעית שאמונה ושאלות אינן יכולות להסתדר יחד. אם אתה מאמין אתה לא שואל ואם אתה שואל סימן שאתה לא מאמין. אך אין לך טעות גדולה מזו, "ביהדות", כתב הרב יונתן זקס זצ"ל, "לחיות ללא שאלות, אינו סימן של אמונה, אלא של היעדר עומק".
הרב פנחס הלוי איש הורביץ כותב ב'ספר ההפלאה' שהשאלות המתעוררות בלבו של האדם מטרתן להעצים את האמונה: "והנה אם בא לאדם איזה קושיא וספק בתורתו ובעבודתו, ידע כי תחת ה' היתה זאת. כי רוצה להעלותו למעלה עליונה בתורה ובמצות, ואי אפשר להעלותו אלא על ידי שיפול קושיא וייגע וימצא על נכון ובטוח תירוץ וחכמה נפלאה. וזהו כאשר ייסר איש את בנו כדי ללמדו ולהבינו ממעלה למעלה, כן יבטח האדם כי אלולי שחפץ ה' להגדיל תורתו ולהאדירו, לא היה בא לידי קושיא וספק כי אין מדתו בקרב עמו ובניו לבא לידי קושיא וספק כי אם לתועלת תירוצו ובירור למעלה ירום ונשא מאד".
'בעל ההפלאה' מרגיע אותנו ששאלות וספקות באמונה אינם מעידים על חוסר אמונה ואינם מגיעים חלילה מתוך מקום שלילי או מ"היצר הרע", אלא להפך, הן נשלחות אלינו ישר מאת הקב"ה. בנוסף, שאלות וספקות באמונה אינם מתעוררים כדי להחליש אותנו, אלא אדרבה, כדי להעלות אותנו לבירור מעמיק ואמיתי יותר. ולכן, אין לפחד משאלות, אלא לראות בהן ברכה והתעצמות האמונה.

פחד משאלות
החיד"א שואל מה הכוונה כשנאמר בהגדה של פסח שיש בן "שאינו יודע לשאול"? האם מדובר בחוסר אינטליגנציה או בחוסר יכולת לשאול שאלות?
החיד"א מלמדנו בשם הרב שלמה אלקבץ, שהבן שאינו יודע לשאול, אינו שואל שאלות לא משום שחסרה לו אינטלגנציה, אלא משום שהוא "ירא וחרד לדבר ה' ואינו שואל מפני היראה מהשגיאה" וחושב ששאלות ואמונה אינן הולכות יחד. ולכן החיד"א מלמדנו שצריך לסייע לו להסיר מעצמו את המחסום ששאלות מנוגדות לאמונה, וללמדו שאדרבה זה טוב וראוי לשאול שאלות באמונה "ולכן פתח לו שתלהיבתו לשאול ותמשיכתו בדברים עד שמתוך זה יפתח פיו ויאירו דבריו וזהו והגדת לבנך לשון המשכת שתמשיכתו בדברים עד שתסיר מחסום מפיו וימהר לדבר צחות".

הגבולות לשאלות
הרב יונתן זקס מצביע במאמרו 'אומנות השאלות' על שלושה תנאים הנדרשים לשאלה יהודית אותנטית:
לשאול כדי ללמוד - "התנאי הראשון הוא שאנו שואלים בכנות מתוך מטרה ללמוד, ולא מתוך לעג, התרסה ודחייה אוטומטית. הבן הרשע בהגדה נופל בדיוק בנקודה זו, הוא אינו שואל במטרה להבין, אלא בתור תירוץ לעזוב את המסורת".
הרב יחיאל מיכל עפשטיין מרחיב רעיון זה במילים הבאות:
ודאי דאין השאלה מעכבת. כמו בשאלות 'מה נשתנה' ששנינו במשנה, דאם אין מי שישאלנו שואל ומשיב לעצמו. אלא דעיקר כוונת התורה בהשאלות הוא דעל ידי השאלות נבין אם הבן מקבל תשובת אביו אם לאו, ועל ידי השאלה נבין מה שבלבו. דאם הוא שואל בלשון שאלה, סימן הוא שמקבל התשובה, דכל שואל רוצה בתשובה, אבל כשהבן אינו אומר בלשון שאלה אלא אומר דעתו בהחלט, סימן הוא שאינו רוצה בתשובה... הרשע אינו שואל שאלה ואינו רוצה תשובה, אלא אומר דעתו בהחלט". הסימן לשאלה ראויה הוא שהשואל מוכן לשמוע תשובה.
יש גבולות להבנה שלנו - "לא כל דבר ביהדות שאיננו מבינים הוא בלתי מובן. לעיתים, דבר שדור אחד מתקשה להבינו, הדור הבא ימצא בו את המשמעות הגדולה ביותר. שאלות אינן מנוגדות לאמונה, אלא ודאות רדודה מנוגדת לאמונה".
צריך לחיות את התורה כדי להבינה - "התנאי השלישי הוא שצריך לחיות את התורה כדי להבין אותה... אין דרך להבין את השבת ללא שמירת שבת, אין דרך להעריך איך הלכות טהרת המשפחה מעצימות את הנישואין ללא הקפדה עליהן. רק ניתן להבין את היהדות מבפנים, כאשר משקיעים את עצמנו בתוכה".
ההבנה ששאלות באמונה (שנשאלות כראוי) דווקא רצויות בעיני הקב"ה, מעמיקה את היסוד שהקב"ה מאמין בנו שנתמודד בכנות אפילו עם שאלות נוקבות ואדרבה מתוך כך האמונה שלנו תתעצם. שהרי האמונה אינה חוששת משאלות.