"השותפין" – מן התורה מניין? בבא בתרא ב, א
בבא בתרא ב, א
מאת: נתן קוטלר
הפסוק הוא המפתח למסכת
מסכת בבא בתרא מתחילה במילים "השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר". החתם סופר שואל בחידושיו מדוע נאמר "השותפין" עם ה"א הידיעה ולא "שותפין שרצו"? התוספות בקידושין שואלים שאלה דומה בתחילת מסכת קידושין: מדוע נאמר "האשה נקנית" ולא "אשה נקנית"? ומשיבים שחז"ל השתמשו דווקא בה"א הידיעה כדי ללמד אותנו שמדובר באשה המוזכרת בפסוק "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה". כאשר מעיינים כראוי בפסוק זה, ניתן לעמוד על מהות ועומק הקידושין ולהבין את המסכת.
"השותפין" – מן התורה מניין?
ובכן, איזה פסוק חז"ל רומזים אליו במילה "השותפין"? היכן דיני שכנים מוזכרים בתורה?החתם סופר (שם) אומר שעלינו לעיין בדרשת הספרי על תחילת דברים. בפרשת דברים נאמר: "וָאֲצַוֶּה אֶת שֹׁפְטֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ" (א, טז). בספרי נאמר: "וּבֵין גֵּרוֹ - זה שכנו" (שם). ולכן כאשר חז"ל משתמשים במילה "השותפין" הם קוראים לנו לעיין בפסוק המדבר על דיני שכנים, כי שם מונח המפתח למסכת. בתורה לא נאמר במפורש מה כולל בתוכו 'משפט הצדק בין איש לבין שכנו', ובאמת בכל מסכת בבא בתרא אין כמעט פסוקים מפורשים, אלא רובה סברות כדברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה: "אח"כ בבא בתרא וענינה במשפטי חלוקת הקרקעות, ודינים השייכים בבתים משותפים, ודיני שכנים...ואיחר חלק זה מפני שכולו קבלה ודברי סברא, ולא נתבארו במקרא".
סמכות חכמים
במסכת זו אנו רואים את הסמכות של חכמים לקבוע את 'משפט הצדק בין איש לבין שכנו', למרות שדיני שכנים אינם כתובים במפורש בתורה. למנהגי ישוב המדינה שיקבעו חכמי ישראל, יש תוקף כמו מדאורייתא, כדברי החתם סופר:"וכן פירמב"ן גבי 'שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט' (שמות טו, כה) ושכן פי' 'וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם' (יהושע כד, כה) דגבי יהושע שהוא מנהגי ישוב המדינה שמסרן הכתוב לחכמי ישראל ואין ספק דדינא דבר מבואה נשתנה בגולה מאשר הי' כשישראל שרויין על אדמתן וארמון על משפטו ישב מ"מ ניתן רשות לחכמי הש"ס לדון בין איש וגרו והם אמרו וחקקו ונעשה דין תורה וגזל דאורייתא" (שו"ת חתם סופר חו"מ עט).
סיכום
אם כן, בתחילת בבא בתרא נאמר "השותפין" ולא "שותפין" כי מדובר בשותפין הידועים מהפסוק "וּשְׁפַטְתֶּם צֶדֶק בֵּין אִישׁ וּבֵין אָחִיו וּבֵין גֵּרוֹ". מפסוק זה אנו לומדים שלחכמים יש את התוקף מדאורייתא לקבוע מהו משפט הצדק שצריך להיות בין שכנים ומנהגי ישוב המדינה (זהו מקרה המבחן לשאר המסכת).
להצטרפות לקבוצת ואטסאפ 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM