חזקה: גילוי המציאות האמיתית וכח ההרגל - פתיחה ל'חזקת הבתים' כח, א

מאת: נתן קוטלר

הגמרא פותחת את הפרק בדיון בשאלה 'מה המקור לחזקת שלוש שנים?' רבי יוחנן מביא בשם "הולכי אושא" [=חכמי אושא שלשם גלתה הסנהדרין] שהמקור הוא "משור המועד, מה שור המועד כיון שנגח ג' נגיחות - נפק ליה [יוצא מכך] מחזקת תם וקם ליה [=ועומד מעתה] בחזקת מועד, ה"נ [=כך גם בחזקה] כיון דאכלה [שנהנה מהתבואה] תלת שנין - נפק לה [=הקרקע יוצאת] מרשות מוכר וקיימא לה [=ועומדת] ברשות לוקח". 

יש לשאול מה הדמיון בין שור המועד לחזקת הקרקעות?  

הרב קוק כתב בשו"ת דעת כהן (סי' ח) הגדרה עמוקה ביסודות החזקה: "ונראה דאיכא תרי גוני חזקה: חדא, דממה שעשה ג' פעמים יש ראיה שהוא מוחזק לכך למפרע, שיש סימן שדבר זה הוא טבעו, ועוד שמאחר שעשה ג' פעמים נתחנך בכך והורגל בזה וקנה טבע זו". 

שור המועד מלמד אותנו את המהות של החזקה – גילוי המציאות האמיתית וכח ההרגל. השור היה בתחילה בחזקת תם, אך על ידי זה שהוא נגח שלוש פעמים, התברר למפרע שהטבע האמיתי שלו לא היה שור תם – אלא שור מועד. בנוסף, על ידי נגיחותיו, הוא יוצר הרגל שיישאר בטבעו מכאן ואילך. 

לכן חכמי אושא לומדים משור המועד את מהות עיקרון החזקה בקרקעות: אם אדם נהנה מהקרקע במשך שלוש שנים, מתברר למפרע שהוא הבעלים האמיתיים של הקרקע. בנוסף, אם אף אחד לא מחה על כך במשך שלוש שנים הורגל הדבר שהמחוזק הוא הבעלים, והסבירות היא שאיש לא ימחה כנגד זאת גם בעתיד. 

אם כן, החזקה של שלוש שנים חושפת את המציאות האמיתית וגם יוצרת הרגל בעולם שהמוחזק הוא הבעלים.

להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM