חידושו של הרב זקס בשאלת הרוע בעולם

מאת: נתן קוטלר

מבוא
הרב זקס זצ"ל התייחס במקומות רבים בכתביו ובשיחותיו בע"פ לשאלת הרוע בעולם. גישתו של הרב זקס לשאלה זו היא מופלאה וחדשנית ואינה דומה לאף אחת מן התשובות המקובלות. מלבד החידוש האינטלקטואלי העצום בגישתו של הרב זקס, יש בדבריו קריאה לפעולה. אי אפשר להישאר אדישים כאשר שומעים את דבריו הקצרים והנוקבים.
גישת הרב זקס לגבי שאלת הרוע בעולם היא אולי אחד מן החידושים הגדולים שבמשנתו ובכלל בהגות היהודית בדורנו.
השאלה הקשה ביותר
אחת השאלות הקשות ביותר ואולי הקשה מכולן היא מדוע הצדיקים סובלים ואילו הרשעים מצליחים בעולם?
משה רבינו ביקש לדעת את דרכיו של הקב"ה ולהבין מדוע יש צדיק ורע לו ויש רשע וטוב לו? "הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ" (שמות לג, יג). ירמיהו שאל: "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה?" (ירמיהו יב, א). דוד המלך בספר תהילים (פרק עג), שלמה המלך במגילת קהלת (ח, יד וראה: הוריות י, ב) והנביא חבקוק בתחילת ספרו - שאלו שאלה זו וניסו לחפש תשובות. כל ספר איוב דן בשאלה זו.

נסיונות לחפש תשובה
אנו מכירים כמה תשובות לשאלה זו. אולי התשובה הקלאסית היא שאין ביכולת האנושית לראות את כל התמונה ולהבין את השיקולים האלוקיים "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה'" (ישעיה נה, ח). 'עולם הפוך ראיתי' מה שנראה בעינינו שהוא דבר רע, הוא למעשה דבר טוב. ומה שנראה בעינינו שהוא דבר טוב, הוא למעשה דבר רע (ראה: 'חיבור יפה מהישועה' ב').

ועדיין זו תעלומה
אולם, העובדה ששאלה זו נשאלה שוב ושוב במשך הדורות ועד ימינו, מוכיחה שכרגע אין לנו תשובה מספקת. זאת ועוד, אם נעיין בפעם הראשונה בתלמוד ששאלה זו נידונה, נגלה שהגמרא לא מוכנה לקבל את התשובות המוצעות ובסופו של דבר הסוגיה נותרת תלויה באוויר ושנויה במחלוקת (ברכות ז, א).
ולכן, נראה שדברי רבי ינאי בפרקי אבות מסכמים לנו את הסוגיה: "אין בידינו לא משלוַת הרשעים ואף לא מיסורי הצדיקים" (ד, טו). איך שלא ננסה לתת תשובות לשאלה זו, הן עדיין אינן מתיישבות לגמרי על הלב. השאלה טובה יותר מהתשובות.

אילו היתה תשובה מספקת, מה היה קורה?
הדרך הטובה ביותר שמצאתי להתמודד עם שאלת 'צדיק ורע לו', היא בדבריו של מו"ר הרב יונתן זקס זצ"ל. הרב זקס מפנה את השאלה כלפינו ומבקש מאיתנו לדמיין מה היה קורה אילו היתה לנו תשובה מספקת שהיתה מסבירה לחלוטין מדוע צדיקים סובלים ורשעים מצליחים בעולם?
ובכן, מה אז היה קורה? אילו היינו אנחנו מוצאים תשובה טובה ומספקת לשאלה זו, והיינו מרגישים שאכן אנו מבינים את הסבל בעולם, היה קורה דבר נוראי - היינו משלימים עם המציאות ולא נאבקים כנגד הסבל בעולם. ולכן, כפי שראינו אמנם ישנן תשובות לשאלה זו, אך אין בידינו הרשות להצדיק את שלות הרשעים ויסורי הצדיקים על ידי תשובות כלשהן. אלא עלינו להילחם כנגד העוול המתרחש בעולם, עלינו לתקן את העולם.
בספרו 'לרפא עולם שבור' כותב הרב זקס את הדברים הבאים: "לו יכולנו לראות כיצד הרע של היום מוביל את הטוב של מחר, לו יכולנו לראות מנקודת המבט של אלוקים, בורא הכול - יכולנו להבין את הצדק, אך היינו משלמים על כך מחיר: היינו חדלים להיות אנושיים. היינו משלימים עם כל דבר, מצדיקים כל דבר, והופכים חֵרשים לבכיים של אלה שכואב להם. אלוקים איננו רוצה שנחדל להיות אנושיים, משום שאילו רצה, לא היה בורא אותנו" ('לרפא עולם שבור' עמ' 28).
הרב זקס כותב שלמד יסוד זה מרבו, הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל: "מורי הרב נחום רבינוביץ' לימד אותי שזו הדרך להבין את הרגע שבו פגש משה את אלוקים לראשונה בסנה הבוער "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל הָאֱלֹקִים" (שמות ג, ו). מדוע ירא? מפני שידע שאם יבין את דרכי האלוקים הוא ייאלץ להשלים עם העבדות ועם הדיכוי שבעולם. מנקודת המבט הגבוהה של הנצח הוא יראה שהרע הוא שלב הכרחי במסע אל הטוב. הוא יבין את אלוקים, אבל הוא יחדל להיות משה, לוחם הצדק שהתערב בכל מקום שראה שנעשית עוולה. הוא ירא שלאחר שיראה את השמים יקהו עיניו מראות את הארץ; שהתקרבותו אל האינסוף תעלה לו באובדן אנושיותו" (שם עמ' 29).
***
הניסיונות מצידנו לחפש תשובות פילוסופיות לשאלת 'צדיק ורע לו', למעשה מפספסים את הנקודה. לא התשובות הן שיהפכו את העולם לטוב יותר, אלא דווקא השאלות. התשובות מצדיקות את הדין ואילו השאלות מעוררות לפעולה. ולכן, עלינו להפוך את התהיות והכאב שלנו לכוח הפועל למיגור הרוע ולתיקון העולם.
זהו גם ההבדל בין אופטימיות לתקווה: האופטימיות היא האמונה שהעולם ישתנה לטובה ואילו התקווה היא האמונה שעלינו מוטלת החובה לשנות את העולם לטובה (שם עמ' 203).