חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים - בבא בתרא עה, א

בסוגייתנו מופיעים דברי רבה בשם רבי יוחנן שתלמידי חכמים נקראים חברים כפי שנאמר "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי" (שיר השירים ח, יג). 

לעיתים ישנן מחלוקות מהותיות בין תלמידי חכמים בסוגיות כבדות משקל. אך כאשר המחלוקת אינה פוגמת בחברות ביניהם ובעלי המחלוקת אוהבים ומכבדים אחד את השני, זהו סימן שהמחלוקת היא לשם שמיים (יערות דבש ח"ב עמ' מג, ב). 

מסופר שהיתה מחלוקת בין רבי יוסף דב בער סולוביצ'יק והנצי"ב מוולוז'ין על הדרך הנכונה ללימוד בישיבת וולוז'ין. דרכו בלימוד של רבי יוסף בער היתה פלפול, חידוד וחריפות, "עוקר הרים" ואילו דרכו של הנצי"ב היתה בקיאות בפשט וסברא ישרה, "סיני". תלמידי ישיבת וולוז'ין נתחלקו לשניים, חלק אחד העדיף ללמוד בדרכו של רבי יוסף בער והחלק השני העדיף ללמוד בדרכו של הנצי"ב. בסופו של דבר גדולי ישראל הכריעו שמשפט הבכורה של ראש הישיבה הוא לנצי"ב ורבי יוסף בער עזב את הישיבה לטובת בריסק.

 מחלוקת זו היתה לשם שמיים ולכבוד התורה וְשָׂרְרָה ריעות, אהבה וכבוד ביניהם. ולכן נכדתו של הנצי"ב השתדכה עם בנו של רבי יוסף בער, ר' חיים סולוביצ'יק. הנצי"ב ורבי יוסף בער רקדו ביחד בחתונתם. 

ובזאת הם הלכו בדרך של בית הלל ובית שמאי שחכמי המשנה מעידים עליהם שמחלוקתם היתה 'לשם שמיים' ולכן "לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך, שחיבה וריעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר: 'וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ' (זכריה ח, יט)". 

כמו כן, הנצי"ב וחתנו ר' חיים נקברו יחד ב'אוהל וולאזין-בריסק', בחייהם ובמותם לא נפרדו. 

הרמב"ם כתב: "חבר, קורין לכל תלמיד חכמים. וכן קורין לתלמידי חכמים חברים. וקראום בשם זה מפני שחברותם זה לזה היא החברות האמתית מפני שהיא לשם שמים" (דמאי ב, ג).

להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM