לימוד גמרא בעידן ה'פוסט-מודרני'

מאת: נתן קוטלר

הנשמה של התורה
בזוהר נאמר "כל מלין דאורייתא, מלין עלאין אינון, ורזין עלאין [=כל דברי התורה, הם דברים עליונים, וסודות עליונים]" (בהעלותך קנב, א). זאת ועוד, כאשר מלאכים יורדים לעולם הזה, הם צריכים להסתתר ולהתלבש בלבוש כעין העולם הזה, כי אחרת העולם לא היה יכול לסבול את אורם, אף התורה כך, שכל העולם נברא ומתקיים בזכותה, על אחת כמה וכמה שעליה להסתתר ולהתלבש בלבוש כעין העולם הזה, שאם לא כן אין העולם יכול לסבול את אורה.
ולכן, כאשר אנו לומדים תורה, לא תמיד אנו מודעים לעומק ולסודות העליונים של הסוגיות התלמודיות. אך אנו מתפללים בתפילת בית המדרש שיהי רצון שנזכה לכך "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ", להביט במה שמתחת ללבושה של התורה.
יש אלו שרואים רק את לבוש התורה, אך יש אלו שיכולים להעמיק את המבט ולראות את גוף התורה. יש אלו שהם חכמי ישראל שזוכים לראות את הנשמה של התורה. ולעתיד לבוא נזכה לראות את הנשמה של הנשמה של התורה (ע"פ זוהר שם).
המהר"ל בספרו 'תפארת ישראל' מביא את דברי הזוהר המופלאים הללו ומוסיף עליהם כהנה וכהנה ולקראת סוף דבריו כותב "ולפיכך העוסק בתורה, העסק הוא בדברים גדולים, כי אין לך לומר כי כאשר יעסוק בדברים הגשמיים כמו נזק שור ובור וכיוצא בזה שאין לו עסק בדברים הפנימים...[אלא] כאשר עוסק בדברים הגשמיים יש לו דבקות בפנימיות התורה ומגיע עד עולם העליון" (תפארת ישראל פרק יג). ואם כן, עצם הלימוד אפילו בסוגיות עיוניות מובהקות, מחבר אותנו לפנימיות התורה גם אם עדיין איננו זוכים לראותה [במקום אחר המהר"ל נותן לנו להתבונן מעט בעומק של סוגיה הלכתית מפורסמת "שניים אוחזין בטלית" - ראה: תפארת ישראל סוף פרק מח].
לימוד גמרא בעידן ה'פוסט-מודרני'
היסוד שהזוהר והמהר"ל מלמדים אותנו, שאפילו לסוגיות ההלכתיות העיוניות יש פנימיות ורעיונות רוחניים עמוקים, הוא חשוב כפליים ללימוד גמרא בדורנו.
אנו כיום אזרחי עולמות שונים. אנו חיים במרחב תרבותי של החברה המערבית שמעוצבת על ידי תפיסות עולם 'פוסט-מודרניות'. אנו חיים בעולם דיגיטלי שבו הומעט הערך של הידע, עקב זמינותו הרבה. בהינף יד, ניתן להגיע כמעט לכל מאגרי הידע הקיימים בעולם. ולהבדיל, זכינו למאגרי מידע תורניים כמו ה'אנציקלופדיה התלמודית' ולמאגרים ממוחשבים כמו 'פרויקט השו"ת' ו'אוצר החכמה'. ולכן, נראה שעלינו לבנות מעל לקומת הידע בלימוד סוגיה בגמרא, גם את קומת המשמעות מתוך הלימוד. מובן שחשוב והכרחי לדעת מה כתוב ולהבין את ה'שקלא וטריא' של הסוגיא ולעמוד על הבנות הראשונים בסוגיה ועל ההבדלים ביניהם ולצעוד מהמקורות ועד ההלכה למעשה. אולם, אין להסתפק בכך, אלא עלינו לשאוף להבין מה המשמעות הרוחנית של הסוגיה ולהבין אילו עקרונות רעיוניים עומדים מאחורי המחלוקת בין השיטות השונות של התנאים והאמוראים, הראשונים והאחרונים.
כמובן, עוד רבה הדרך לחשוף את הנסתר של הסוגיה או כלשון הזוהר - הנשמה של התורה, ואף קשה להתיימר לנסות. אך ודאי מחובתנו, ובפרט בעת הזאת, לחשוף את העקרונות האמוניים בנגלה של הסוגיה. יש יסודות חשובים באמונה אפילו בפשט הגפ"ת [=גמרא, פירוש רש"י, תוספות].
מאחורי כל סוגיה עיונית ישנה סוגיה אמונית. לכן, בסדרה זו נצעד בדרכו של הרמב"ם שלימדנו כי "דרכי תמיד בכל מקום שיש איזה רמז בעניני אמונה אבאר משהו, כי חשוב אצלי להסביר יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד" (פירוש המשנה לרמב"ם סוף מסכת ברכות). בכל סוגיה יש "רמז בעניני אמונה" כלשון הרמב"ם ולכן, הבה ננסה לגלות אותו.
עיקרון זה עמד לפנַי כאשר לימדתי את תלמידיי מסכת קידושין. ניסיתי עד כפי שהגיעה ידי, לעמוד על העקרונות האמוניים של הסוגיה. ראיתי לנכון, לקבץ את השיעורים שזכיתי להעביר והפכתי אותם למאמרים בסדרה שלפנינו. אני מקווה שהדברים יהיו לתועלת בלימוד גמרא כיום.
בירור חדש בזכות שאלות התלמידים
אני מודה לתלמידיי האהובים שהחכימו אותי בשאלותיהם הנפלאות שבזכותן התלבנו הדברים. כדברי רבי חנינא: "הרבה למדתי מרבותי ומחברַי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן" (תענית ז, א).
יש לשאול מדוע התורה שלומדים מהתלמידים היא הגדולה מכולן? רבי אשר מלוניל מסביר "וכן התלמידים נשאלים ל[רבם], שהרי הוא כמו כן מתחכם עמהם, כדאמרינן ועם תלמידי יותר מכולם" (ב"מ צז, א). הרב מנשה קליין (הקטן) מרחיב את היריעה בשו"ת 'משנה הלכות' ומסביר שהשאלות של התלמידים גורמות לרב להעמיק, לחלק בין העניינים ולברר את הדברים יותר. התוצאה מופלאה "ויוצא חילוק חדש והלכה חדשה שנתחדשה ע"י חילוק הנ"ל" (חלק יב סי' קלח). אם כן, המפגש בין שאלות התלמידים ותשובות הרב, מוליד בירור חדש שלא היה קיים בעולם עד כה. ולכן, התורה שלומדים ממפגש מופלא זה עם שאלות התלמידים היא הגדולה מכולם, שיש בה חידוש בעולם.