מאת: נתן קוטלר
נשיא צרפת, ראש ממשלת בריטניה ו...חינוך יהודי
מו"ר הרב זקס זצ"ל סיפר פעם כי כשהתמנה לכהן כרבה הראשי של בריטניה, קיבל הזמנה לראשונה מראש ממשלת בריטניה ג'ון מייג'ור שהזמין אותו ואת רעייתו איליין לפגוש אותו בבית הנופש שלו בצ'קרס. הרב זקס סיפר שציפה מאוד למפגש זה, אך אז קיבלו הזמנה נוספת באותו יום ובאותה שעה - לטקס פתיחת בית ספר יהודי.
"חשבתי לעצמי" סיפר הרב זקס "מה נמצא בעדיפות הראשונה: ארוחת צהריים עם ראש הממשלה בצ'קרס או לפתוח בית ספר יהודי? 'ניתי ספר ונחזי' - נפתח ספר ונראה...'אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן'. כאשר מדברים על בתי ספר יהודיים - עיר שאין בה בית ספר מחרימין אותה, כיון שכל העולם מתקיים רק בזכות קולם של הילדים היהודים. כשיש עימות בין החברה לבין העולם - העולם מנצח. לכן אמרנו 'לא תודה' לראש הממשלה, והלכתי לחניכת בית הספר היהודי".
"זה החלק הראשון של הסיפור. אבל אין הקב"ה מקפח שכרה של כל בריה - ה' תמיד מוודא שבסוף תקבל את שכרך". המשיך לספר הרב זקס. כמה שנים לאחר מכן, הם קיבלו הזמנה שניה מאת ג'ון מייג'ור שהזמין אותם לארוחת ערב חגיגית בצ'קרס לכבודו של נשיא צרפת ז'אק שיראק. כאשר הגיעו לצ'קרס התיישבו ליד אחד השולחנות, לקראת סוף הארוחה ג'ון מייג'ר מיהר לכיוונו של הרב זקס ואמר לו "ג'ונתן אני כל כך מצטער, רציתי שתשב בשולחן המרכזי, אבל מר שיראק הביא את אחד העוזרים שלו ולא היה לנו מקום. אז עכשיו אני רוצה שיהיה לך 'זמן איכות' עם נשיא צרפת. בוא לחדר העבודה שלי ואשאיר אתכם לבד לשוחח".
"הוא הכניס את מר שיראק ואותי לחדר העבודה שלו בצ'קרס", מספר הרב זקס "ובדיוק כשהוא התכוון לעזוב, ז'אק שיראק אמר: 'ג'ון, תישאר אני רוצה שתשמע את זה', וממשיך בנאום בלתי רגיל על חשיבות בתי הספר היהודיים. הוא הסביר כיצד לפני שהיה נשיא צרפת, היה ראש העיר פריז וסיפר כיצד הוא פעל להקמת בתי ספר יהודיים. והוסיף שהוא נתן עדיפות לבתי ספר דתיים כי ראה כמה אכפת להם, יותר מכולם, על החינוך וכו' וכו''
הרב זקס סיפר שישב שם המום וחזר לרעייתו ואמר "הרגע שמעתי את נשיא צרפת נואם לראש ממשלת בריטניה על חשיבות בתי הספר היהודיים! אמרתי: נראה שסיימנו את החלק הקל - גיירנו את הגויים. עכשיו מגיע החלק הקשה - אנחנו צריכים לגייר גם את היהודים...".
הנאום לפני היציאה לחירות
בספרו 'שיג ושיח' על פרשת בא, כתב הרב זקס את הרעיון הבא וחזר על כך פעמים רבות הן בכתב והן בע"פ: "בני ישראל עומדים על סף הדרור. משה, מנהיגם, אסף את כולם והתכונן לפנות אליהם בדברים. מה יאמר להם בצומת גורלי זה, צומת הולדתו של עם? יש דברים רבים שהוא יכול לומר. הוא יכול לדבר איתם על חופש, על ביתוק שלשלאות, על קץ השעבוד...
משה לא בחר אף לא באחד מהם. הוא דיבר על דברים אחרים. על ילדים, ועל העתיד הרחוק, ועל החובה להנחיל את הזיכרון לדורות שטרם באו לעולם. שלוש פעמים בפרשת בא: 'וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם... וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם... וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".
בעומדם לצאת לחופשי מתבשרים אפוא בני ישראל שעליהם להיעשות אומה של מחנכים. בבחירה זו של משה מתבהר לנו מדוע הוא אינו מנהיג דגול 'סתם', אלא גם מנהיג מיוחד במינו. התורה מלמדת אותנו כאן שחירות משיגים לא בשדה הקרב, לא בזירה הפוליטית... אלא במחשבותיהם וברצונותיהם של אנשים. כדי להגן על מדינה דרוש צבא; אולם כדי להגן על חברה חופשית דרושים בתי ספר".
מסירות נפשו למען החינוך
כאשר כיהן כרבה הראשי של בריטניה השקיע כוחות רבים בבניית מערכת החינוך ובהקמת מוסדות רבים ולא בכדי רעיון זה חרז חלק נכבד מהגותו ופועלו. בפרט בעשור האחרון האמין שיש לקרב את הדור הצעיר למורשת היהודית ולאמונה, ולכן הקדיש מאמצים כבירים להכין סרטונים עבור בני נוער (אפילו סדרת סרטונים מצוירים!) וכן הזמין בני נוער לשאול אותו שאלות בוידיאו במיזם "Ask Rabbi Sacks" בשנת תשע"ו.
וכן, הפרויקט השאפתני ביותר שאותו רצה מאוד ליצור היה הכנת מאגר של 1,000 שאלות הבוערות ביותר באמונה של בני נוער והכנת מאגר תשובות ממוחשבות בע"פ ובכתב עליהן. לצערנו לא הספיק לסיים זאת, אך אני מרגיש שזו הצוואה שלו עבורנו.
מלבד זאת, בנה תכנית לימודים שלמה ומופלאה המשולבת בסרטונים ובמאמרים ודפי מקורות מונחים עבור תלמידים ומחנכים בשם 'עשר הדרכים לקב"ה' ''The Ten Paths to G-D.
בנוסף, בתחילת השנה ערך מחדש את דפי פרשת השבוע שלו ורעיונות על המועדים באופן שמתאים לדור הצעיר עם שאלות לדיון וסיפורים וכד'.
לכן, כפי שכתבתי לעיל הרב זקס חי בעצמו את הרעיון שלימד, שהכח של העם היהודי הוא יצירת אומה של מחנכים והחשוב מכל הוא ההשקעה בחינוך הדור הצעיר ומסירת התורה לדור הבא.