מי נקרא 'תורתו אומנותו'? - בבא בתרא ז, ב - ח, א

מאת: נתן קוטלר

בסוגייתנו מבואר שתלמידי חכמים אינם צריכים להשתתף במיסים ובהוצאות השמירה של העיר. אך השאלה היא מי מוגדר כ'תלמיד חכם' לצורך קבלת פטור? 

הרא"ש אומר שדוקא תלמיד חכם 'שתורתו אומנותו' פטור, אך מי שאין תורתו אמונתו הוא חייב לשלם. אך גם המושג 'תורתו אמונתו' טעון ביאור. 

לאחר התייחסותו המקומית לסוגיא, הרא"ש מוסיף כמה שורות על ההגדרה של מי ש'תורתו אומנותו': ונראה שתלמיד חכם שיש לו אומנות או קצת משא ומתן להתפרנס כדי חייו ולא להתעשר ובכל שעה שהוא פנוי מעסקו מחזר על דברי תורה ולומד דברי תורה הוא הנקרא תורתו אומנותו (א, כו). 

ההגדרה של 'תורתו אומנותו', לפי הרא"ש היא מי שמשלב לימוד תורה עם פרנסה. יש כאן גם אמירה חינוכית, אם אנו נרצה לדעת לאן ליבו של האדם נוטה, נבחן מה הוא עושה בזמנו הפנוי. אם הוא מקדיש את שעותיו הפנויות לתורה, הוא מגלה שהתורה היא החשובה לו מכל. 

ולכן, אפילו שייתכן והוא מקדיש פחות שעות לתורה עקב פרנסתו, מכל מקום הוא מחובר כל הזמן לתורה, כי הלב שלו נמצא בתורה. הרי לך גדלות בתורה בחיי המעשה. 

"בְּהִתְהַלֶּכְךָ תַּנְחֶה אֹתָךְ בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" (משלי ו, כב).

להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM