מי שאמונתו חזקה יכול ללמד את העולם

מאת: נתן קוטלר

מבוא 

מלבד היותו תלמיד חכם בסדר גודל שקשה לתאר, מו"ר הרב יונתן זקס זצ"ל היה גם אחד המומחים הגדולים לפילוסופיה ולאתיקה בעולם. הגותו כולה מלאה במובאות מגדולי הוגי הדעות מאלכסיס דה טוקוויל ועד אלסדייר מקינטאייר. אין לי כל ספק שעוד יעסקו בהגותו של הרב זקס זצ"ל ובמקום של ספרות החול בכתביו. יחד עם זאת, להבנתי לציטוט מקורות חול במאמריו ובספריו ישנם שלושה היבטים: 

א. זהותנו היהודית יקרת ערך 

הרב זקס מספר בספרו 'רדיקליות אז, רדיקליות עכשיו' שכאשר היה סטודנט צעיר לפילוסופיה הוא החליט לצאת למסע בעקבות היהדות שלו. הוא נסע לאמריקה ושם כאמור נפגש עם הרבי מלובביץ'. הוא מספר שלאחר הפגישה הרגיש טלטלת נפש ורצון עמוק לחיות את היהדות באמת. אך הוא מספר על התלבטויותיו: "האם יכולתי לאמץ באמת את החיים האלה, שנראו לי כה צרים ומצומצמים לעומת אופקיה הרחבים של התרבות המערבית? היכן בעולם הזה יש מקום למוצרט ולמילטון, לבטהובן ולשייקספיר?" הוא החליט לכתוב לרבי ושטח בפניו את המאבק הפנימי שהתחולל בו. הרבי מלובביץ' השיב לו תשובה במשל: תאר לעצמך שאדם רגיל לשאת סלעים ממקום למקום ויום אחד נותנים לו לשאת משלוח של אבני ברקת, מבחינתו מדובר במשא ובמשקל בלבד. אך אדם שרגיל להעביר יהלומים ומכיר בערך שלהם, אם יתנו לו להעביר אבני ברקת מבחינתו מדובר בסוג אחר של אבני חן וכך יתייחס אליהן. הרבי הסביר שכך לגבי ציביליזציות אחרות. "ברוב המקרים, אם לא בכולם, יתחוור לך כי זיקתך ליהדות תעצים את ההערכה שאתה מייחס לסגולותיהן של תרבויות אחרות. במילים אחרות, ככל שאתה רוחש הערכה עמוקה יותר למה שהוא שלך, כך תגדל ההערכה שתרחש להישגיהן של אחרים". הרב זקס כותב שהתשובה של הרבי היתה לא רק מופלאה אלא גם אמיתית ומספר שכך ראה בחייו שמי שאמונתו חזקה, זהותו מגובשת והוא חדור בביטחון, הוא יכול לכבד גם תרבויות אחרות ולזהות את הנקודות החיוביות אצלן. 

ב. חיבורים בין עולמות 

הרב זקס היה איש של חיבורים הוא ידע לחבר בין תורה לאקדמיה (הוא למד פילוסופיה באוניברסיטת קיימברידג' וכיהן כפרופסור לאתיקה בקינגס קולג'), הוא חיבר בין תורה למדע בספרו 'השותפות הגדולה'. ולכן, הדבר הטבעי ביותר מבחינתו היה להביא מובאות מחכמי אומות העולם. קצת דומה לדרך שהרב ליכטנשטיין זצ"ל היה מצטט באופן טבעי את מילטון ואחרים. חשוב לי להדגיש שהרב זקס לא עסק באפולוגטיקה, הוא לא ציטט פילוסופים למיניהם כדי להראות כמה היהדות יפה שהיא "מכוונת" לדבריהם של גדולי הפילוסופים. מי שחושב כך לא הכיר את הרב זקס כלל וכלל. הוא לא היה איש אפולוגטי, הוא היה איש אמת והוא לא פחד מאיש אלא אמר את האמת גם אם היא לא מצאה חן באוזני שומעיו. "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ". אצטט דברים שהרב זקס כתב על עצמו המסכמים את יחסו לפילוסופיה: "המפגש שלי עם הפילוסופיה גילה בפניי עולם שאני אוהב ומוקיר עד היום, אבל גם לימד אותי את גבולותיו של עולם זה. חשתי שאני צריך עוד משהו. והשאלה הייתה – היכן למצוא אותו? היכן מוצאים את אלוקים?" ('השותפות הגדולה' עמ' 79). הוא מספר בספרו שידע שאצל הגויים אין תורה, אלא רק חכמה. תורה ודרך חיים יש למצוא אצל אנשים קדושים כמו הרב סולובייצ'יק והרבי מלובביץ' ואף נסע לאמריקה לפגוש אותם והמפגש איתם שינו את חייו ואת חיי כל מי שלמד ממנו עד היום. "הרבי [=מלובביץ'] אתגר אותי להנהיג. הרב סולובייצ'יק אתגר אותי לחשוב" נהג לומר. 

ג. פנייה לקהל רחב ואוניברסלי 

הרב זקס היה בין הרבנים היחידים בדורנו שהיה מנהיג רוחני כלל עולמי. ואכן הצליח במשימתו מנהיגי אומות העולם העולם העריצו אותו ושיחרו לפתחו לשמוע מחכמתו ולבקש את עצותיו. יורש העצר הבריטי, הנסיך צ'ארלס מוויילס הספיד אותו במילים הבאות: "בפטירתו [של הרב זקס] הקהילה היהודית, האומה שלנו וכל העולם כולו איבדנו מנהיג שלא היה דומה לו בתבונתו, חכמתו ואנושיותו". נציין שגם בעבר הנסיך אמר שהרב זקס הוא "אור לאומה הזאת [הבריטית]" “A light unto this nation”. טוני בלייר, ראש ממשלת בריטניה לשעבר קרא לרב זקס "ענק אינטלקטואלי" וכן אמר עליו שהוא "ללא ספק האדם החכם ביותר שאי פעם פגשתי" וסיפר שאהב והעריץ אותו. לכן, השימוש במקורות אוניברסליים על ידי הרב זקס היו במטרה ללמד את העולם את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט כדרכו של אברהם אביו שלימד את כל באי העולם את הרוחניות והמוסריות. נציין שגם ספרים רבים נכתבו על ידי הרב זקס עבור העולם, כגון: ספריו האחרונים: "לא בשם האל": אל מול האלימות הדתית וכן: Morality: Restoring The Common Good in Divided Times וכן ספרו שתורגם לעברית 'לכבוד השוני: כיצד נוכל למנוע את התנגשות התרבויות'. פועלו האוניברסלי של הרב זקס הוא צוהר לעתיד לבוא כאשר הגויים ינהרו ללמוד מעם ישראל את תורת ה' כנבואת ישעיהו "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".