עירובין דף צ"ד - ברוך המקום
מאת: הרב ליאור לביא
הגמרא מספרת על מקרה בו פסק האמורא שמואל פסק מסוים, והאמורא רב שחלק על פסקו הביע מורת רוחו מפסיקתו בהפניית פניו ממנו.
ושואלים: אם רב סבור שאסור — שיאמר לו בפירוש!
ומשיבים: "מקומו של שמואל היה", ולא רצה רב לחלוק על שמואל באיזור שיפוטו, ששם עליו לקבל את דעת חכם העיר.
מהי הסיבה לכך שיש ללכת אחרי "הרב המקומי" (ובארמית - "מרא דאתרא")?
ר' שלמה בן אברהם בן אדרת, הרשב"א (לפני כשבע מאות שנה) סבר כי הסיבה לכך היא שאחרת הדבר מתפרש כזלזול בכבודו, "וכבוד החכם הוא כבוד התורה עצמה".
הרשב"א אף הרחיב את המושג, לכל מקום שנהג ללכת בעקבות פוסק מסוים - רמב"ם, רי"ף וכדו' (שו"ת הרשב"א א, רנג).
תורה היא לא רק מאגרי ידע אלא חיים. לכן היא עוברת על ידי חכמי התורה לאורך הדורות שחייהם חיי תורה ויראת שמים.
מכאן הרגישות הרבה לכבוד נושאי התורה ולומדיה.
זהו לא כבוד פרטי-אישי שלהם אלא כבודם כשליחים להעברת התורה ולמסירתה, איש איש ומקומו.