מאת: נתן קוטלר

שתי גירסאות

 רבי עקיבא וחכמים נחלקו בשאלה 'האם מוכר בעין יפה או בעין רעה (בהתאמה)?' בסוף הדיון מסופר שרב נחמן שאל את רב הונא האם ההלכה כמותנו (שמואל ותלמידו רב נחמן) או כמותכם (רב ותלמידו רב הונא). רב הונא משיב שההלכה היא כמו שמואל ורב נחמן "הלכתא כוותייכו, דמקרביתו לבבא דריש גלותא דשכיחי דייני". 

מה הכוונה במילים "דשכיחי דייני"? ישנן שתי גירסאות: 

א. "דשכיחי דַּיָּינֵי"

 רשב"ם מסביר: "רב נחמן חתנא דבי נשיאה הוה ורגיל במקום הדיינים דשכיחי דַּיָּינֵי וראה מעשים בכל יום היאך דייני". כלומר ההלכה נפסקת כמו מי שצובר ידע מתוך לימוד מנסיונם של הדיינים הרבים.   הרשב"ם מביא גירסה נוספת בשם רבינו חננאל: "אי נמי דִּינֵי". 

ב. "דשכיחי דִּינֵי"

 ההלכה נפסקת כמו מי שבעל מומחיות בדיני ממונות "לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומקן ומשכיל על כל דבר אמת" (רא"ש בבא קמא ד, ד וראה בהגהות יעב"ץ ב"ב סה, א). 

רוב מניין או רוב חכמה?

נראה שבהבדל בין שתי הגרסאות הללו טמון שאלה גדולה החורזת את כל הש"ס: האם ההלכה נפסקת כמו מי שמייצג את דעת הרבים (רוב הדיינים) או שההלכה נפסקת לפי מי שמומחה בנושא (בדיני ממונות)? נציג כמה מקרים בש"ס שבהם עולה שאלה זו: 

א. תנורו של עכנאי (בבא מציעא נט, ב)  – עומק המחלוקת בין רבי אליעזר וחכמים היה בשאלה 'האם פוסקים את ההלכה לפי גדול הדור (רבי אליעזר) או לפי הרוב (חכמים)?' בסופו של דבר הוכרע לפי האפשרות השניה כי כח הרבים גדול מכח החכמה של היחיד (שו"ת שאילת דוד מאמר ב). 

ב. המקל והמעות ביום הכיפורים (ראש השנה כה, א) – רבי יהושע סבר שמצד היותו גדול הדור, ראוי לפסוק את ההלכה כמותו, אך רבי דוסא בן הורכינס לימד אותו שפסיקת ההלכה הולכת על פי הרוב. 

ג. בית הלל ובית שמאי (עירובין יג, ב) – מסופר שלקח שלוש שנים להכריע האם ההלכה כבית הלל או כבית שמאי – עד שיצאה בת קול שההלכה כבית הלל. מה היה הספק? מצד אחד בית שמאי היו "מחדדי טפי" אך מצד שני בית הלל היו הרוב. בית שמאי סברו שאמנם פוסקים לפי הרוב כאשר שתי השיטות החולקות שוות בחכמה ובחריפות, אך כאשר המיעוט מחודד הרבה יותר, צריך לפסוק את ההלכה כמותם. אך כאמור הבת קול הכריעה אחרת שתמיד פוסקים לפי כללי ההלכה – לפי הרוב.

העולה מכל המקרים הללו שלמרות שהמיעוט גדול בחכמה ומחודד יותר, פוסקים את ההלכה לפי שיטת הרוב. 

איזו גירסה נכונה?

כאשר רב הונא נשאל לפי מי נפסקה ההלכה, מדוע הוא לא אמר בפשטות שפוסקים לפי שמואל בדיני ממונות (בכורות מט, ב)? 

התשובה היא שכלל זה נאמר דוקא כאשר יש מחלוקת בין רב ושמואל עצמם, אך כאשר הם חולקים האם ההלכה כרבי עקיבא או חכמים, כלל זה אינו שייך (דברי סופרים ח"א ערך 'הלכה כרב באיסורי' וראה ים של שלמה יבמות פרק ג סי' ב). 

ואם כן, כיצד רב הונא הכריע שההלכה היא כמו שמואל? 

רב הונא אמר שההלכה היא כשיטת שמואל "דשכיחי דייני", ראינו לעיל שישנן שתי גירסאות, אך נראה שאין צורך לבחור ביניהן, אלא שתיהן נכונות: ההלכה היא כמו שמואל כי הוא מייצג את ההלכה הרווחת אצל רוב הדיינים "דשכיחי דַּיָּינֵי" וגם כי הוא היה מומחה בדיני ממונות "דשכיחי דִּינֵי". ולכן, שתי הגירסאות משלימות זו את זו – בוודאי שההלכה נפסקת לפי מי שמייצג את דעת הרוב וגם בעל מומחיות.

להצטרפות לקבוצת 'הַדַּף הָרַעְיוֹנִי' בית מדרש גמרא באמונה: https://chat.whatsapp.com/FcOBPWtNITeDy1ZswZySbM